הדר החרדית – תכנית אב לתשתיות בשיתוף התושבים

תכנית האב לתשתיות במזרח הדר נעשתה בשיתוף פעולה עם אדירכלית אתי בוצין, ביוזמת שיקום שכונות והמחלקה לעבודה קהילתית.
הרקמה האנושית בשכונת הדר בחיפה (בחלקה המזרחי) - עברה שינוי משמעותי בעשור האחרון: האוכלוסיה הותיקה מתמעטת והולכת ואל השכונה מגיעות יותר ויותר משפחות חרדיות ברוכות ילדים מזרמים שונים העוברות להתגורר בחיפה מכל רחבי הארץ.

מאידך –סביבת המגורים הפיזית מתאפיינת במבנה טופוגרפי תלול, בתשתיות ישנות שתוכננו בשנות ה 40, באזור מגורים צפוף עם מעט מאוד שטחים פתוחים ובמבנים ישנים. מבנה השכונה אינו מתאים לחיים במאה ה-21, במיוחד לא עבור קהילה עם מספר כה רב של ילדים.
מטרת התכנית.יזמי התכנית  (משרד הבינוי והשיכון–שיקום שכונות חברתי חיפה ועיריית חיפה – המחלקה לשרותים חברתיים) פנו אלינו במטרה להכין תכנית אב לשכונה שתוכן בתהליך של שיתוף הקהילה. מעבר לתוצרים התכנוניים הנדרשים מתכנית זו – ישנן מטרות נוספות: העצמת הקהילה, הגברת המודעות, האכפתיות ולקיחת אחריות. 

התהליך ושיתוף הקהילה. בבסיס התכנית עמד נושא שיתוף הקהילה בצורה מלאה הן בתהליך איסוף המידע והן בהכנת הצעות תכנוניות ובהמשך – אף בקידום הנושאים מול הרשויות.  

לאור הייחוד של קבוצת אוכלוסיה זו, העבודה עם התושבים התקיימה בשתי קבוצות נפרדות: גברים ונשים. הפגישות נערכו במקביל ולסרוגין עם הגברים ועם הנשים כאשר המידע והנושאים לדיון מועברים בין שתי הקבוצות ומקודמים ביחד.

הנחת היסוד של התהליך הינה שיש קשר הדוק בין תהליכים חברתיים/קהילתיים לבין המצב הפיסי של שכונת המגורים: קהילה חזקה תדאג למצב פיסי טוב של סביבת המגורים וסביבת מגורים יפה ונעימה, תשפיע באופן חיובי גם על הקהילה המתגוררת במקום.

היעדים. במהלך הפגישות הועלו נושאים רבים. מתוכם נבחרו ארבעה כיוונים עיקריים – חלקם ניתנים לטיפול מיידי וחלקם מוצעים לטווח ארוך:

1. שיפור  מצבה הפיזי של השכונה – טיפול במפגעים. (בטווח הקצר)
2. טיפול ומתן פתרונות לבעיית התנועה בשכונה. (בטווח הקצר ובטווח הארוך)
3. מתן מענה למחסור בשטחים פתוחים. (בטווח הקצר ובטווח הארוך)
4. הצעות תכנוניות הקשורות למבנים ולשטחים הפרטיים שבינהם. (טווח רחוק)

לסיכום.

נפגשנו עם קהילה אשר מורכבת מזרמים רבים, בעלי צרכים שונים ובעלי מנהיגים שונים, אך התכונה המשותפת לכולם היא האהבה למקום בו הם חיים והרצון לשנותו ולא לברוח ממנו. 
תוך כדי המפגשים והסדנאות עם הפעילים חל שינוי מעניין ומעודד בתפיסתם: מעמדה של "למה לא עושים לי" הם עברו בהדרגה לעמדה של אוכלוסיה אשר מוכנה ומעונינת לקחת אחריות על המרחב הפיסי שלה.
היות והנתונים הפיזיים של השכונה אינם פשוטים, במיוחד לאור צרכיהם של התושבים החרדים – החשיבה על פתרונות תכנוניים לצרכים שהועלו – חייבת להיות יצירתית ובעלת הסתכלות כוללת.
 

Tivonet