"מקיימות לחירום"- קהילה, סביבה והכנה למצבי חירום

רציונאל החיבור בין תהליכי טיפוח סביבת המגורים להכנת רשויות למצבי חירום :

מקומה של העבודה הקהילתית, הוא לפעול לטובת חיזוק התושבים בעת שגרה ויצירת חוסן קהילתי לעת חירום, דבר אשר יהווה יתרון משמעותי וימנף  את תפקוד הקהילה בשעת חירום.

 

מכלול הטיפול באוכלוסייה ברשויות המקומיות במצבי החירום נועד לטפל בצרכים הדחופים של האוכלוסייה, ההכנה של הקהילה למצבי החירום נעשית בעת שגרה, תוך כדי חיזוק הקהילות הקטנות והקשרים בתוכן, שכן שכנות טובה בעת חירום היא מצרך חיוני להתמודדות מיטיבה.

 

החיבור הטבעי בין השניים, הכנה למצב חירום ותכנון בשיתוף הציבור כבסיס למינוף האוכלוסייה בימים כתיקונם, מובא כהצעה חדשנית וכבסיס להתייעלות ולחיזוק האוכלוסייה המקומית תוך כדי חווית הצלחה לאורך זמן.

 

בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה שיש צורך להיערך לחירום ברמה הקהילתית- כמענה לאסונות טבע או מצבי חירום אחרים.
ברוב המקרים הקהילה היא זו שמתמודדת על המצב החירומי במשך שעות ארוכות ולעיתים אף ימים עד להגעת כוחות הצלה מיומנים.
התושבים המקומיים מכירים את המציאות היומיומית בשכונתם ומחזיקים מידע על צרכים ומשאבים זמינים ורלבנטיים לאירוע.

אחת מהדרכים לבניית קהילה מעורבת, עם תחושת שייכות חזקה, היא דרך טיפול בסביבת המגורים הקרובה.

תהליך מסוג זה, שכולל בתוכו גם העלאת בעיות שונות, הצעות לפתרון בשיתוף הקהילה וגם עבודה מעשית בטיפוח הסביבה (טיפוח חצרות ובתים משותפים, טיפוח רחוב, גינה קהילתית, גינות שכונתיות, מתקני רחוב ומשחק, אמנות קהילתית וכדומה), מהווה דרך נעימה לטיפול בבעיות שונות של הקהילה, כולל חברתיות ואחרות, לבניית הקהילה וחיזוקה, ליצירת חוויות הצלחה חיוביות ושינוי פני השכונה לזמן שגרה. 

משם הדרך לבניית צוות לחירום תהיה טבעית ביותר.

 

תקופת הקורונה לימדה אותנו על מצבי חרום מסוג חדש: מצב של חולי ושל איסור תנועה במרחב הציבורי.
הבדידות החריפה, והדרישה להישאר במרחב הקרוב לבית, הדגישה את חשיבות המרחב הציבורי הפרטי, המקומי והשכונתי, הן מבחינת המרקם והחיבור הקהילתי, והן מבחינת התנאים הפיסיים ונראות סביבת המגורים.
לקהילות עם מרחב פתוח פרטי או ציבורי נעים בקרבת הבית, הייתה תקופה זו קלה יותר מאשר לאנשים הבודדים, החיים בשכונות מגורים שאין בהן את מרחב הנעים לבילוי, לטיול, להליכה ולמפגש. 
העבודה על המרחב הקרובה לבית, מאפשרת גם את החיבור האנושי הקהילתי, גם מציפה בעיות שונות הקשורות למרחב הפיסי, גם מאפשרת לימוד המקום והכנה למצבי חרום.
אם במקביל יהיה בה גם טיפוח של סביבת המגורים, נקבל שכונות נעימות, תושבים מרוצים ותחושת הצלחה גדולה של השותפים בפרויקט, כלומר העצמה.
 
שותפות לרעיון והובלת המיזם:

רחל ברנע

מגשרת מוסמכת  משנת 2011 עם הכשרה ומומחיות בגישור במשפחה, יוזמת ומקימת מרכז לגישור קהילתי בגלבוע, בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בניהול משאבי אנוש, כמו כן, נסיון רב בניהול ובהקמת פרויקטים, יזמית בנשמה, מנהלת אגף לשירותים חברתיים בעבר, שותפה בהקמה וניהול פררויקטים חברתיים בארץ ובעולם, יועצת לראש עירית לואנדה באנגולה להקמת שרותים חברתיים בעירו, מנהלת בית ספר חקלאי באנגולה, מקימה ומנהלת פרויקטים לשיקום נפגעי נפש בקהילה.

נגה כרמל

בעלת משרד לאדריכלות נוף בקריית טבעון ובוגרת הטכניון משנת 1987. תחומי המשרד מתרכזים בתכנון פיתוח שטח, ליווי נופי לתכניות אב ותב"ע, ופרויקטים בקהילה הכוללים גינות קהילתיות ופיתוח שטח, תכניות אב ותהליכי שיתוף ציבור.
למשרד ניסיון רב בעבודת צוות הן בתכנון שכונות ופרויקטים שונים המשלבים מספר יועצים והן בעבודה עם תושבים ויועצים חברתיים בפרויקטים המשתפים את הציבור.

איריס פלג

מנחת קבוצות ומקימה תשתיות דיגיטליות למיזמים עסקיים וחברתיים. הקמת התשתית נעשית לפי אפיון הצרכים הדרושים ובהתאמה לסוג המיזם. שיקוף תהליכים חברתיים ותיעודם דיגיטלית, מאפשר לעקוב אחרי תהליכים משמעותיים ולראות את התמונה הרחבה. כמו כן, מבחינה מעשית, התיעוד הוא כלי עזר משמעותי, לשימוש בכל הנתונים הנאספים בזמן התהליך לצרכים נוספים של הארגון או הרשות.

 

 


Tivonet